בשקט, בשקט בלי שאף אחד שם לב. היא נמצאית שם לבד, לעיתים בוכה ולעיתים צוחקת. מניחה את תינוקה על זרועה, מצמידה לשד. הוא יונק והיא קצת נרגעת. עוד מעט בטח ייכנס מישהו בדלת והיא כולה עדיין בפיג'מה ועל אף שכבר אחר הצהריים עוד לא הספיקה אפילו לצחצח שיניים.
בשקט, בשקט זוחלות תחושות משונות, מציפות אותה מכל עבר ואיתם היא לא בטוחה שהיא יודעת מה לעשות...
הימים הראשונים לאחר הלידה מלאים... מלאים בכל כך הרבה דברים. שמחה, עצב, אושר, כעס והרבה מאד הורמונים.
בתהליך הלידה, משתחרר הורמון האוקסיטוצין. אוקסיטוצין הינו הורמון המופרש מבלוטת יותרת המוח ונקרא אף הורמון האהבה. הוא מופרש בעת קיום יחסי מין, בלידה ובהנקה.
תפקיד ההרמון בזמן הלידה הוא כיווץ תאי שריר ושחרור ההורמון גורם להתכווצויות הרחם (צירים) לקראת ובמהלך הלידה. לאחר יציאת התינוק, האוקסיטוצין מעלה את חום גופה של האם על מנת שתוכל לחמם את תינוקה וממשיך לכווץ את הרחם כדי לסייע בפליטת השיליה. האוקסיטוצין קשור גם לשחרור פרולקטין אשר מאפשר את שחרור חלב האם.
כפי שנכתב, האוקסיטוצין נקרא גם הורמון האהבה. אחד מתפקידיו של ההורמון הוא לגרום ל"התאהבות" ראשונית של האם כלפי התינוק.
הגוף מלא בהורמונים וכמו כן הוא גם תשוש ועייף מהתהליך הארוך. פתאום המשפטים של "הדודות הטובות": "בקרוב לא תשני בלילה" ו"לא תהיה לך מנוחה", הופכים להיות מוחשיים יותר ומקשים גם על ההתאוששות הפיזית וגם על האהבה שנראה שיש להתמלא בה מיד לאחר הלידה.
ובכן, לא כל האמהות מתאהבות בתינוק מיד לאחר הלידה... ישנן אמהות שמתקשות לקבל את התינוק, את צורתו ואת הקושי הפיזי. ישנן אמהות שחשות אהבה וקרבה אך גם התשה פיזית או נפשית. ישנן אמהות שחשות בעיקר בלבול וכמובן ישנן גם האמהות שיחשבו שהן מהלכות על ענני האושר.
מחקרים מצביעים על כך ש 50%-70% מהיולדות חוות דכדוך לאחר לידה. דכדוך זה בא לידיי ביטוי ברגישות יתר, שינויים קיצוניים במצב הרוח, פרצי בכי והרגשה כללית של דכדוך, ייאוש ולחץ. לרגע האישה מרגישה מאושרת ובין רגע היא כבר בוכה. סימפטומים אלו מגיעים ביום השלישי עד חמישי לאחר הלידה וחולפים לרוב תוך מספר ימים.
איזון הורמון הפרולקטין (שמקבל מסר לשחרור מהורמון האוקסיטוצין) יביא לרוב לאיזון במצב הדכדוך.
דכדוך הינו תופעה נפוצה בקרב נשים לאחר לידה והיא אמורה לחלוף בשבועות שלאחר הלידה. ל"טיפול" בדכדוך:
יכולה לעזור מנוחה טובה, אם התינוק מתעורר כל שעתיים אפשר למצוא מישהו שיחזיק אותו לעוד שעתיים ולנוח כל יום לפחות מנוחה אחת של ארבע שעות.
חשוב לאכול טוב ולדאוג שיהיה אוכל בבית כיוון שפעמים רבות ליולדת אין כח להתחיל לבשל לעצמה. כדי לטפל בנושא התזונה אפשר להגיד לאורחים ששואלים מה להביא, שיביאו אוכל מזין (כלומר לא עוגות ושוקולדים בלבד).
אוזן קשבת - מצאי מישהו שאת יכולה לדבר איתו או איתה, אם בן הזוג עובד שעות רבות ונעדר מהבית בתקופה זו או שאינו פנוי להיות לך לאוזן קשבת באפשרותיך לשתף את אימך בענייניך או אחות/ דודה או שכנה וחברה שאת מרגישה קרובה אליה, פני למקום בו את חשה שאת יכולה לחשוף את רגשותייך בלי לקבל ביקורת. תוכלי גם להתייעץ ולקבל תמיכה ממלוות אמהות לאחר לידה שעברה קורס כיצד לתמוך באם בימים שלאחר הלידה (ניתן לפנות לאתר של המרכז הישראלי להריון ולידה ולמצוא שם רשימה של מלוות. רצוי אפילו ליצור קשר לפני ההריון).
היעזרי בבעלי מקצוע - קשיי הנקה, אי עלייה במשקל, חששות בריאותיים עלולים להעיב על מצב האם לאחר הלידה ולכן רצוי מאד להתייעץ בבעלי מקצוע שאת סומכת עליהם. תוכלי לפנות לרופא ילדים, גניקולוג, יועצת הנקה ועוד... חלק מהשירותים ניתנים בקופות החולים או מסובסדות על ידן ושווה לברר זאת.
חשוב לזכור שהתקופה הראשונה אינה קלה ועל אף הצפייה הגדולה ללדת להגיע ליום שאחריי, אין אנו יכולות לדעת איך ייראה אותו יום ולכן אפשר לשתף ורצוי להתייעץ ולעשות הכל כדי שיהיה לך ולרך שנולד (או נולדה) את הטוב ביותר.
מיטל אור - מלווה אמהות לאחר לידה, מוסמכת מטעם המרכז הישראלי להריון ולידה.